במוצאי שבת האחרונים (12.10.25) הוזמנתי להקרנה של הסרט הקצר של מעיין בלך על ג'קי מקייטן ויהודה קיסר "החלטורה האחרונה". ההקרנה הייתה במועדון הביט במסגרת פסטיבל

מה עושים עם טיוטות ישנות שלא משרתות את הסיפור או את הסדרה? האם שומרים אותן במגירה לעת צרה, או שאתם מוחקים, זורקים, שורפים (למי שמרגיש

רבות מדובר על כתיבת יומן וכתיבה בכללי ככלי טיפולי בינינו לבין עצמנו, לא רק כדי לצאת עם תוצאה בסוף הדרך, אלא פשוט לשבת ולכתוב כדי

מה הבעיה ליצור תוכן? כל מה שאתם צריכים – יש לכם. אתם יכולים לקחת דף ולכתוב, אתם יכולים לקחת את המצלמה של הטלפון ולצלם, להוריד

לא מזמן עלה לי רעיון ללמד את כל השיטה במכה, במרתון. אי פעם תהיתם למה סדרות מסוימות הן בלתי נשכחות, עושות היסטוריה, משנות את השיח

זו שאלה כל כך חשובה. שאלת הלמה. למה אנחנו בכלל ניגשים למלאכה הזאת שנקראת כתיבה ועוד יותר ספציפי מזה – למה אנחנו ניגשים לכתוב סדרה?

החיים של כולנו מורכבים מאוד. אנחנו עסוקים מבוקר עד ערב בעבודה, משפחה, חברים, השרדות. אבל איכשהו, למרות זאת, מוצאים שעות על גביי שעות לצפייה במסך,

לעיתים אנחנו מפסיקים לכתוב, מפסיקים ליצור ואז הדרך חזרה לטיוטות ולפרויקטים שנזנחו היא קשה הרבה יותר מהתחלה חדשה. אבל, האם באמת אפשר להפסיק כשהיצירה היא