הרבה פעמים, אני שכותבת את הבלוג הזה להשראה ולפתיחת מחסומי כתיבה, מרגישה את תסמונת המתחזה. קמה בבוקר, מתחילה שבוע, מסיימת יום ולא יודעת איך להתיישב מול המסך, מול קובץ הוורד, מול המשימות האינסופיות ולג'נגל בין הכול. אני קוראת לזה בשם הקוד "מסתובבת עם לפטופ בים".
בעבר הייתי כועסת על עצמי ומכריחה, תכתבי לא משנה מה. תכתבי משהו. פשוט תמלאי את הדף.
בפעמים אחרות הייתי זורמת עם עצמי ומחליטה לא בכוח. אם זה מאמלל אותי כל כך, אולי עדיף לעשות משהו אחר. לחכות שההשראה תבוא ספונטנית, מתוך נהיגה, נסיעה באוטובוס, מקלחת, הליכה, שחייה, קפיצה למעיין.
אבל כל הפעולות הללו – לחכות, להתאמץ, גוזלות המון זמן שנגזל בסוף מהכתיבה עצמה.
חלק מתהליך הכתיבה הוא תסכול. חלק מתהליך הכתיבה הוא שנאה עצמית. חלק מתהליך הכתיבה זה הרצון "לזרוק הכול ודיי". לעיתים קרובות מאוד, יותר ממה שהייתי רוצה להודות, אני מרגישה שאין שום משמעות לדברים שעשיתי בעבר, לא למה שאני רוצה לעשות בעתיד, אלא רק למה שאני עושה כאן ועכשיו והתחושה היא שמה שאני עושה כאן ועכשיו זה לבזבז זמן.
אז כל הדכדוך הזה שקראתם מתחילת הפוסט הזה, דעו לכם שיש לו תשובה. בעיניי לפחות, תשובה שאולי תתאים לחלקכם והייתי רוצה שתנסו אותה: נסו לדבר את הטקסט שלכם.
אתם יכולים להתחיל שרשור בטוויטר, פוסט ארוך בפייסבוק, לצלם את עצמכם לטיקטוק, להקליט הודעות קוליות לאיזה קולגה או חברה בוואטאפ, לכתוב פוסט בבלוג של האתר שלכם : )
נסו לדבר את הטקסט שלכם.
נסו לספר למישהו או למישהי את הסיפור הזה שאתם רוצים להוציא מתוככם. דברו על למה זה כל כך קשה. מה מפריע לכם. מה טוב בסיפור הזה, מה לא עובד בו.
אתם יכולים להגביל את עצמכם לעמוד, שניים. מהניסיון שלי, אתם תכתבו יותר, אתם תדברו יותר ממש שחשבתם שתקליטו. זה ארוך מדיי? מצוין! עכשיו תערכו. עכשיו תנסו לספר את הסיפור שוב. עכשיו תדגישו לעצמכם נקודות מהותיות, שאלות ששאלתם את עצמכם, אתם יכולים להשתמש בעמוד השדרה של שיטת האקורדיון, ארבעת המרכיבים אם מדובר בסדרה, אתם יכולים גם להשתמש במבנה הקלאסי של סרט אם מדובר בסרט.
אל תוותרו. נסו דרך אחרת.
אני יודעת שזה מאוד קשה וזה מאוד מתסכל וכל מה שאתם רוצים שזה יהיה יותר קל, אבל יש סיבה שזה כל כך קשה והסיבה הזו היא חלק מהתהליך, היא חלק מהקושי, אבל גם חלק מהפתרון. אולי דרך זה תגלו דרך טובה יותר לספר את הסיפור שלכם?
אני מאמינה בלחץ. לכן, אני מרכיבה סמינר בו משתתפים יכתבו את הסדרה שלהם בשלושה ימים בלבד. אני מאמינה שזה אפשרי. כל מה שיוצר צריך זה עוד יוצרים לדבר איתם, להתייעץ, לקבל כלים ושאלות מדויקות יותר, תהליך מובנה וכן, גם קצת תחרות.
מוזמנים להשאיר פרטים בעמוד הראשי או לכתוב לי מייל אם אתם רוצים לקחת חלק. אני מזהירה אתכם מראש שלא תוכלו לקחת חלק אלא אם כן תכתבו משהו קודם! יאללה לעבודה.
אה וממליצה לקרוא גם. לכו חפשו ספר שמתרחש בעולם הסדרה עליו אתם כותבים, ספר אמיתי חברים. מחנות ספרים, מוזמן דרך האינטרנט, דיגיטלי או אודיו בוק.
הספר המהפכני המוצלח ביותר שקראתי לאחרונה היה "טראומה והחלמה". אבל, הוא קשוח ומכיל הרבה טראומות מורכבות, אז תמצאו מה מדבר אליכם ותופתעו כמה השראה יש כשאתם נמצאים בסביבה של למידה, קריאה וחקירה של הלא מוכר ולא ידוע.
בהצלחה, אני פה ואשמח לשמוע גם תגובות. תמיד.
