מדובר בסרט שיצא לאוויר העולם ב1995. אני הייתי ילדה. כשהקרנתי את הסרט לילדיי, הופעתי מאוד. קודם כל ריטה מדובבת אותה. וואו. איזה דיבוב מדהים, איזו

אנקנטו הוא טקסט מרגש, פמיניסטי, שעוסק בטראומה משפחתית, השלכה, החלמה וריפוי. למה? קודם כל, למי שלא מכיר מדובר באחד מהסרטים האחרונים של דיסני, על אישה

אז למה בילבי היא טקסט פמיניסטי מהפכני ורדיקלי? לא רק בגלל שמדובר בילדה ג'ינג'ית חזקה במיוחד שיכולה להרים סוסים ולנצח גנבים בערמומיות ופיקחות. בילבי משתמשת

אני מתקשה לכתוב כשקשה. כשהמצב במדינה כבר מעל חצי שנה נמצא בכאוס ובואו נהיה כנים, גם לפני השביעי באוקטובר היה פה בלגן ובלתי צפוי. לכן,

הנעה עצמית זה כלי חשוב מאוד עבורנו כיוצרים ועוד יותר חשוב כשאנחנו כותבים ויוצרים סדרות. למרות שיצירה קולנועית, טלוויזיונית או לרשת היא משהו שנעשה בשיתוף

לכל מי שפספס את השיעור הראשון, החינמי, בכתיבה תסריטאית על איך כותבים תסריט על פי הפורמט התסריטאי, כולל החוקים הבסיסיים והרשמיים של הקולנוע והטלוויזיה הישראלית