חזרות היא אלמותית כי סדרה על מערכת יחסים זוגית תמיד עובדת, כשמתעמקים באינטימיות בין שני אנשים ומנסים דרך הסיפור הספציפי שלהם להגיד משהו חדש, וואלה
שימו לב לכותרת, אני תמיד מדברת על זה בסדנאות, כיצד השם של הסדרה מדגישה אחד מהערכים ההופכיים שנמצאים בשאלה הדרמטית. הסדרה נקראת שישה אפסים, אבל
כמו בחיים ככה בסדרות: אנחנו אוהבים לראות את הגיבורים שלנו נאבקים, לא מתלוננים. אני רוצה שתזכרו את זה עיין ערך ההבדל בין פרק הפיילוט של
הבטחה זו הבטחה ולכבוד מרתון לפיילוט שמתקיים בפנתר הירוק ביום רביעי ה19.7.23, אני מנתחת באופן יומי פרק פיילוט מסדרות מוכרות ואולי פחות מוכרות. תודה לכל
היי, בצל הימים הלא פשוטים שעוברים עלינו, ב-28.2 יש הגשה לקול הקורא של כאן לסדרות רשת ואני רוצה לנצל את ההזדמנות לעלות ללייב ביום שלישי
אתמול ישבתי עם כמה קולגות, יוצרים וכותבים בעצמם והתווכחנו על למה שינוי חשוב בסיפור ובעיקר למה הוא חשוב בהצעה לסדרה או תסריט לסרט. מהפרספקטיבה שלי,
נושא הסדרה מתקשר להצהרת כוונות או לאני המאמין של היוצרים. האם הסדרה עוסקת בפסיכולוגיה, עולם הרווקות המאוחרת, הורות משותפת או אהבה בגיל השלישי? תחשבו על
בעבר הייתי מעלה פוסטים חדשים ביום שני, כעת החלטתי לשנות את זה ליום ראשון. מבחינתכם, אני לא יודעת עד כמה זה משנה. אתם קוראים כשאתם
למי מכם שהיה בפורטלנד (אני לא הייתי אבל בנזוגי לחיים היה), יש שמועה שהטאגליין של העיר היא keep portland wierd ויחד עם יום שני הבא
תחילה רציתי לייצר פודקסט ניתוח סדרות בעברית. הרגשתי שאני כתסריטאית זקוקה לניתוח חד וברור, דרמטי, מבני של הסדרות שאני רואה. סדרות טלוויזיה הן כל כך
"תמונה אחת שווה אלף מילים". בתור אדם כותב תמיד שנאתי את המשפט הזה, אבל אין ספק שיש בו משהו. איך בתמונה אחת אפשר לבטא עולם
מכירים את התחושה הזו שאתם בתוך הסצנה שאתם רוצים לכתוב והכול שמש ופרחים ופרפרים עד הרגע שפתחתם את הלפטופ? חרדת הדף הלבן זה סימפטום שיש
