שאלה טובה ותלויה מאוד במי ששואל. יצא לי לחשוב עליה לא מעט בתור בוגרת בעצמי של מסלול תסריטאות בחוג לקולנוע של האוניברסיטה וגם עקב התלבטויות

שיטת האקורדיון ואני חוגגים 40 יוצרים שהשתתפו במחזורים השונים של הסדנה, מהמחזור הראשון עד המחזור הנוכחי. מהסדנה הראשונה דרך האיגוד שהתחילה בשיא הגל הראשון של

אני כותבת מהרגע שלמדתי לכתוב, משמע גיל חמש וחצי ככה ואני מאמינה שהייתי מתחילה קודם אם היה אפשרי כי הדמיון שלי תמיד היה חזק יותר

כיוצרים אנחנו חייבים ביקורת כדי להתקדם. אין שום סיכוי שנצליח לשפוט את הכתיבה שלנו באופן אובייקטיבי ונצליח לזהות מה לא עובד בלי נקודת מבט אחרת,

למי מכם שהיה בפורטלנד (אני לא הייתי אבל בנזוגי לחיים היה), יש שמועה שהטאגליין של העיר היא keep portland wierd ויחד עם יום שני הבא

לשמחתי, זכיתי בפיצ'ינג סדרות של פסטיבל חיפה שהתקיים ממש עכשיו בחול המועד סוכות (2021). התחרות הייתה בפניי שופטים בינלאומיים ביניהם התסריטאי של עשר אחוז, המפיק

הרבה מהפוסטים פה עוסקים במה אפשר לעשות, מה אפשר ללמוד, מה אני מציעה במסגרת שיטת האקורדיון, אבל חשוב לי להקדיש לפחות פוסט אחד למה אני

כשאני תקועה עם הכתיבה אני יוצאת לטייל או מתחילה לבשל. להיכנס לאוטו ולהתחיל לנסוע ליעד מוגדר או לחתוך ירקות, לטגן, לשים את המכסה ולתת לזה

טוב, פסטיבל סרייס מניה 2021 נגמר. הייתי נוכחת שם רק באופן דיגיטלי. אבל כפי שהבטחתי רשמתי כמה הערות חשובות מחווית השיפוט בקטגוריה של סדרות הרשת

טעות נפוצה שעושים בעת פיתוח סדרה (וגם תסריט לסרט למען האמת) זה ללכת לאיבוד בתחקיר. במקום לכתוב את הרעיונות שלנו, לפתח אותם, לחשוב על דמויות,

איך להשיג תקציב פיתוח זו שאלת מיליון הדולר וזה קשה למדיי, אבל אפשרי. 1. הדבר הראשון זה להשיג מפיק או מפיקה שמאמינים בפרויקט ואז הם

סדרה זה עסק רחב וענק, העבודה עליה לאורך זמן יכולה להוביל לשעמום, לתחושה שהלכנו לאיבוד… חוצמזה עובר זמן ו- וואלה, אולי הסיבות שבגללן כתבת את

"תמונה אחת שווה אלף מילים". בתור אדם כותב תמיד שנאתי את המשפט הזה, אבל אין ספק שיש בו משהו. איך בתמונה אחת אפשר לבטא עולם

דרמה במיטבה היא מעבר משכנע בין ערכים הופכיים (מוזמנים להקשיב לפודקסט לכמה דוגמאות) ומי בתפקיד להעביר את הדרמה הזו? הדמויות שלנו כמובן. אם אנחנו לוקחים

לא מעט פעמים תסריטאים, בעיקר מתחילים, מצמידים לתקציר על הסרט או על הסדרה דף דמויות. זה דף שפשוטו כמשמעו מתאר מי הדמויות בפרויקט, איך נראים,

לא סתם מוזיקאים, כוכבי קולנוע ושאר סלבס מופיעים לראיונות בבגדים מוזרים ומשקפי שמש. להיות אמן זה מגניב. מגניבות זה משהו שרואים, משהו שמשוויצים בו, משהו

כשמפתחים סדרה, יש יוצרים שעוד לפניי כתיבת העלילה והקונספט של הסדרה כולה – יכתבו פרק פיילוט או כמה סצנות מתוכו ואז מה שיש להציג על

מכירים את התחושה הזו שאתם בתוך הסצנה שאתם רוצים לכתוב והכול שמש ופרחים ופרפרים עד הרגע שפתחתם את הלפטופ? חרדת הדף הלבן זה סימפטום שיש